Vayedaber

Simple Havroutah

Shabbath

Daf 67b

הָאוֹמֵר ''גַּד גַּדִּי, וּסְנוּק לָא אַשְׁכִּי וּבוּשְׁכִּי'' — יֵשׁ בּוֹ מִשּׁוּם דַּרְכֵי הָאֱמוֹרִי. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: ''גַּד'' אֵינוֹ אֶלָּא לְשׁוֹן עֲבוֹדָה זָרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ''הָעֹרְכִים לַגַּד שֻׁלְחָן''.

Traduction

After some discussion of the ways of the Amorite, the Gemara cites additional statements from the Amorite chapter in the Tosefta and from other sources on this topic. One who says: My fortune be fortunate [gad gaddi] and be not weary by day or by night; that statement contains an element of the ways of the Amorite. Rabbi Yehuda says: That is more severe than the ways of the Amorite, as gad is nothing other than a term of idolatry, as it is stated: ''And you that forsake the Lord, that forget My holy mountain, that prepare a table for Gad, and that offer mingled wine in full measure unto Meni'' (Isaiah 65:11). Gad gaddi is a form of prayer to an idol.

Rachi non traduit

האומר גד גדי. התמזל מזלי:

וסנוק לא. עיף אל תהי:

אשכי ובושכי. יום ולילה:

יש בו משום דרכי האמורי. וכן בכולן עד סוף פירקא גרסינן הרי זה מדרכי האמורי וה''ג בתוספ':

הוּא בִּשְׁמָהּ וְהִיא בִּשְׁמוֹ — יֵשׁ בּוֹ מִשּׁוּם דַּרְכֵי הָאֱמוֹרִי.

Traduction

One who requests that he be called by his wife’s name and she be called by his name for good fortune, his request contains an element of the ways of the Amorite.

Rachi non traduit

הוא בשמה והיא בשמו. הוא ואשתו מחליפין שמותיהן זה בזה בלילה משום ניחוש:

''דּוּנוּ דַּנַּי'' — יֵשׁ בּוֹ מִשּׁוּם דַּרְכֵי הָאֱמוֹרִי. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: אֵין ''דָּן'' אֶלָּא לְשׁוֹן עֲבוֹדָה זָרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ''הַנִּשְׁבָּעִים בְּאַשְׁמַת שֹׁמְרוֹן וְאָמְרוּ חֵי אֱלֹהֶיךָ דָּן''.

Traduction

One who says: Let my barrels be strengthened [donu danei], that contains an element of the ways of the Amorite. Rabbi Yehuda says: That is more severe than the ways of the Amorite, as Dan is nothing other than a term of idol worship, as it is stated: ''They that swear by the sin of Samaria and say: As your god Dan lives'' (Amos 8:14).

Rachi non traduit

דוני דני. התחזקו חביותי:

דן. אינו חק האמורי אלא ע''ז ממש וחייב משום קורא בשם עבודת גלולים:

הָאוֹמֵר לְעוֹרֵב ''צְרַח'', וּלְעוֹרֶבְתָּא ''שְׁרִיקִי וְהַחֲזִירִי לִי זְנָבִיךְ לְטוֹבָה'' — יֵשׁ בּוֹ מִשּׁוּם דַּרְכֵי הָאֱמוֹרִי.

Traduction

One who hears a raven calling and is concerned about a bad omen and says to the raven: Scream, and says to the female raven: Whistle and turn your tail to me for the best; those statements contain an element of the ways of the Amorite.

Rachi non traduit

האומר לעורב צרח. כשהוא קורא אומר לו כן מפני שהוא מבשר בשורות ולוחש לו לחש זה:

הָאוֹמֵר ''שַׁחֲטוּ תַּרְנְגוֹל זֶה שֶׁקָּרָא עַרְבִית'' וְ''תַרְנְגוֹלֶת שֶׁקָּרְאָה גַּבְרִית'' — יֵשׁ בּוֹ מִשּׁוּם דַּרְכֵי הָאֱמוֹרִי.

Traduction

One who says: Slaughter this rooster that calls out in the evening and says: Slaughter this chicken that calls out like a male rooster; those statements contain an element of the ways of the Amorite.

Rachi non traduit

שקרא ערבית. איחר יותר משאר חביריו ול''נ שקרא כעורב:

שקראה גברית. כתרנגול כמו קרא גברא (יומא דף כ:):

''אֶשְׁתֶּה וְאוֹתִיר, אֶשְׁתֶּה וְאוֹתִיר'' — יֵשׁ בּוֹ מִשּׁוּם דַּרְכֵי הָאֱמוֹרִי.

Traduction

One who says: I will drink and leave over, I will drink and leave over, so that his wine will increase; that statement contains an element of the ways of the Amorite.

Rachi non traduit

אשתה ואותיר. כדי שתהא ברכה מצויה ביינו:

הַמְבַקַּעַת בֵּיצִים בַּכּוֹתֶל, וְהַטָּח בִּפְנֵי הָאֶפְרוֹחִים — יֵשׁ בּוֹ מִשּׁוּם דַּרְכֵי הָאֱמוֹרִי.

Traduction

One who cracks eggs on a wall and smears them in front of the chicks; that series of actions contains an element of the ways of the Amorite.

Rachi non traduit

המבקעת ביצים בכותל. ואית דגרסי ביצים מקבעת לאחר שיצאו האפרוחים מחזרת הקליפות במקל וקובעתן בכותל לפניהם וזהו לנחש שלא ימותו:

וְהַמֵּגִיס בִּפְנֵי אֶפְרוֹחִים — יֵשׁ בּוֹ מִשּׁוּם דַּרְכֵי הָאֱמוֹרִי.

Traduction

And one who stirs the pot in front of chicks as an auspicious practice so they do not die; that action contains an element of the ways of the Amorite.

הַמְרַקֶּדֶת, וְהַמּוֹנָה שִׁבְעִים וְאֶחָד אֶפְרוֹחִין בִּשְׁבִיל שֶׁלֹּא יָמוּתוּ — יֵשׁ בּוֹ מִשּׁוּם דַּרְכֵי הָאֱמוֹרִי.

Traduction

A woman who dances and counts the chicks until she reaches the number of seventy-one chicks, so they won’t die; her action contains an element of the ways of the Amorite.

הַמְרַקֶּדֶת לְכוּתָּח, וְהַמְשַׁתֶּקֶת לַעֲדָשִׁים, וְהַמְצַוַּוחַת לִגְרִיסִין — יֵשׁ בּוֹ מִשּׁוּם דַּרְכֵי הָאֱמוֹרִי.

Traduction

A woman who dances to ensure that the kutaḥ, a spice made from whey salt and bread, that she is preparing will be successful, and a woman who silences bystanders to ensure that the lentils will cook properly, and a woman who screams to ensure that the pearl barley will cook properly; all these contain an element of the ways of the Amorite.

Rachi non traduit

המרקדת לכותח. כשעושה כותח מרקדת. לפניו והוא ניחוש שיתחזק:

המשתקת לעדשים. כשנותנת בקדרה משתקת את כל העומדים כדי שיתבשלו ולגריסין מצווחת:

הַמַּשְׁתֶּנֶת בִּפְנֵי קְדֵירָתָהּ בִּשְׁבִיל שֶׁתִּתְבַּשֵּׁל מְהֵרָה — יֵשׁ בּוֹ מִשּׁוּם דַּרְכֵי הָאֱמוֹרִי.

Traduction

A woman who urinates in front of her pot so it will cook quickly; that action contains an element of the ways of the Amorite.

אֲבָל נוֹתְנִין קֵיסָם שֶׁל תּוּת וְשִׁבְרֵי זְכוּכִית בִּקְדֵירָה בִּשְׁבִיל שֶׁתִּתְבַּשֵּׁל מְהֵרָה, וַחֲכָמִים אוֹסְרִין בְּשִׁבְרֵי זְכוּכִית מִפְּנֵי הַסַּכָּנָה.

Traduction

But one may put a chip of mulberry wood and shards of glass in the pot so it will cook quickly, as doing so is effective and not merely superstition. And the Rabbis prohibit shards of glass not due to superstition; rather, due to the danger involved if the glass is not strained out completely.

Rachi non traduit

ה''ג אבל נותנין קיסם של תות. מוריי''ר וחזק הוא כחומץ ומועיל לבשל ואין זה לנחש:

ה''ג אבל אסרו חכמים בשברי זכוכית. אע''פ שמשום דרכי האמורי אין בו אסרו חכמים מפני הסכנה שלא יבלע:

תָּנוּ רַבָּנַן: נוֹתְנִין בּוּל שֶׁל מֶלַח לְתוֹךְ הַנֵּר בִּשְׁבִיל שֶׁתָּאִיר וְתַדְלִיק. וְנוֹתְנִין טִיט וְחַרְסִית תַּחַת הַנֵּר בִּשְׁבִיל שֶׁתַּמְתִּין וְתַדְלִיק.

Traduction

The Sages taught in the Tosefta: One may place a lump of salt into a candle so it will burn brightly; that is effective and not merely for good fortune, so there is no element of the ways of the Amorites involved. And similarly, one may put mud or clay under a candle so it will burn longer.

Rachi non traduit

בול של מלח. מלא אגרוף מלח בשביל שתאיר ותדליק שאין זה ניחוש אלא מסייע ממש שהמלח צולל את השמן וימשך אחר הפתילה:

טיט וחרסית. מצננין את השמן ואינו דולק מהר:

אָמַר רַב זוּטְרָא: הַאי מַאן דִּמְכַסֵּי שְׁרָגָא דְּמִשְׁחָא וּמְגַלֵּי נַפְטָא קָעָבַר מִשּׁוּם ''בַּל תַּשְׁחִית''.

Traduction

Rav Zutra said: He who covers an oil lamp or who uncovers a kerosene lamp for no purpose violates the prohibition: Do not destroy, since by doing so the fuel burns more quickly.

Rachi non traduit

דמכסי שרגא דמשחא. שעושה לו כיסוי למעלה ממהר לידלק:

נפט. כשמגלין אותו האור הולך ונמשך אליו ומבעיר:

''חַמְרָא וְחַיֵּי לְפוּם רַבָּנַן'' — אֵין בּוֹ מִשּׁוּם דַּרְכֵי הָאֱמוֹרִי. מַעֲשֶׂה בְּרַבִּי עֲקִיבָא שֶׁעָשָׂה מִשְׁתֶּה לִבְנוֹ, וְעַל כָּל כּוֹס וָכוֹס שֶׁהֵבִיא אָמַר: ''חַמְרָא וְחַיֵּי לְפוּם רַבָּנַן, חַיֵּי וְחַמְרָא לְפוּם רַבָּנַן וּלְפוּם תַּלְמִידֵיהוֹן''.

Traduction

One who says while drinking: Wine and life to the mouth of the Sages, this does not fall into the category of the ways of the Amorite. There was an incident with Rabbi Akiva who made a banquet for his son, and over each and every cup he brought he said: Wine and life to the mouth of the Sages, wine and life to the mouth of the Sages and to the mouth of their students.

Rachi non traduit

חמרא וחיי. כשמוזגין ונותנין כוס אומר כן לברכה בעלמא:

הדרן עלך במה אשה

Traduction

MISHNA: The Sages stated a significant principle with regard to the halakhot of Shabbat: One who forgets the essence of Shabbat, i.e., one who is entirely ignorant of the mitzva of Shabbat according to Torah law, and performed numerous prohibited labors on multiple Shabbatot, is liable to bring only one sin-offering for all those labors when he becomes aware that those actions were prohibited. One who knows the essence of Shabbat but forgets which day is Shabbat, i.e., one who lost track of the days of the week, and performs numerous prohibited labors on multiple Shabbatot is liable to bring a sin-offering for each Shabbat when he becomes aware that he performed those actions on Shabbat. One who is aware that the day is Shabbat but temporarily forgot that certain labors were prohibited and performed numerous prohibited labors on multiple Shabbatot is liable to bring a sin-offering for each

מַתְנִי' כְּלָל גָּדוֹל אָמְרוּ בְּשַׁבָּת: כָּל הַשּׁוֹכֵחַ עִיקַּר שַׁבָּת, וְעָשָׂה מְלָאכוֹת הַרְבֵּה בְּשַׁבָּתוֹת הַרְבֵּה — אֵינוֹ חַיָּיב אֶלָּא חַטָּאת אַחַת. הַיּוֹדֵעַ עִיקַּר שַׁבָּת, וְעָשָׂה מְלָאכוֹת הַרְבֵּה בְּשַׁבָּתוֹת הַרְבֵּה — חַיָּיב עַל כָּל שַׁבָּת וְשַׁבָּת. הַיּוֹדֵעַ שֶׁהוּא שַׁבָּת, וְעָשָׂה מְלָאכוֹת הַרְבֵּה בְּשַׁבָּתוֹת הַרְבֵּה — חַיָּיב עַל כָּל

Traduction

Rachi non traduit

מתני' כלל גדול. בגמרא מפרש אמאי קרי ליה גדול:

השוכח עיקר שבת. כסבור אין שבת בתורה:

אינו חייב אלא חטאת אחת. בגמרא (לקמן שבת דף סט:) יליף לה שמירה אחת לשבתות הרבה ושמירה לכל שבת ושבת ומסתברא דכי כתיב שמירה אחת לשבתות הרבה כי האי גוונא כתיב דכולא חדא שגגה היא וקרבן אשוגג קאתי:

היודע עיקר שבת. שיש שבת בתורה ונאסרו בה מלאכות:

ועשה מלאכות הרבה בשבתות הרבה. על ידי שגגת שבת ששכח ששבת היום מדקתני סיפא היודע שהוא שבת מכלל דרישא בדאין יודע שהוא שבת ועשה מלאכות הרבה בשבתות הרבה בענין זה ולא נודע לו בינתים שחטא:

חייב על כל שבת ושבת. חטאת אחת לכל שבת ואע''פ שלא נודע לו בינתים והעלם אחד הוא אמרינן ימים שבינתים הויין ידיעה לחלק שא''א שלא שמע בינתים שאותו היום הויא שבת אלא שלא נזכר לו במלאכות שנעשו בו ושגגה קמייתא משום שבת הוא דהואי והא אתיידע ליה ביני ביני הלכך כל חדא שבת חדא שגגה היא ומיהו על הרבה מלאכות שבכל שבת לא מיחייב אלא חדא דכולה שבת חדא שגגה דהא לא שגג אמלאכות דיודע הוא שהמלאכות אסורות אלא אשבת הוא דשגג:

היודע שהוא שבת ועשה מלאכות הרבה. שלא ידע שהמלאכות הללו אסורות ועשאם כמה פעמים בכמה שבתות חייב על כל אב מלאכה חטאת אחת ואף על פי שחזר וכפלה בכמה שבתות כולה חדא שגגה היא דהא לא נודע לו בינתים ולענין שגגת שבת הוא דאיכא למימר ימים שבינתים הויין ידיעה לחלק אבל לענין שגגת מלאכות לא אמרו הכי דמשום הפסק ימים אין לו לדעת אלא אם כן ישב ועסק לפני חכמים בהלכות שבת ומיהו בחטאת אחת לא מיפטר על כל שבת דשגגה לאו בשבת הויא אלא במלאכות ושגגות טובא הוו לשבת אחת ובגמרא (לקמן שבת דף ע.) יליף פעמים שהוא חייב על כל אחת ואחת ופעמים שאינו חייב אלא אחת על כל שבת ומסתברא דחיובא בזדון שבת ושגגת מלאכות דאיכא שגגות טובא ופטורא בשגגת שבת וזדון מלאכות דחדא שגגה היא:

Tossefoth non traduit

מתני' כלל גדול. כל היודע עיקר שבת חייב על כל שבת ושבת כו'. פי' בקונטרס אע''פ שלא נודע לו בינתים אמרינן ימים שבינתים הויין ידיעה לחלק שאי אפשר שלא שמע בינתים שאותו יום שבת היה אלא שלא נזכר במלאכות וקשה לה''ר אליעזר דאמר בגמרא (לקמן שבת דף עא.) קצר וטחן כגרוגרת בשגגת שבת וזדון מלאכות וחזר וקצר וטחן כגרוגרת בזדון שבת ושגגת מלאכות קצירה גוררת קצירה וטחינה גוררת טחינה פירוש ואינו חייב אלא אחת ובשבת אחת איירי דבשתי שבתות היה חייב שתים דימים שבינתים הויין ידיעה לחלק אלמא אע''פ שנודע לו קודם קצירה אחרונה שאותו יום שבת הוא דהא בזדון שבת קצר וטחן אפי' הכי לא הויא ידיעה וחשיב העלם אחד כיון שלא נודע לו שחטא שהרי סבור שהמלאכה מותר' וטעמא משום דכתיב או הודע אליו חטאתו שיהיה לו ידיעת חטא ועוד הקשה ריב''ם דבגמרא מפקינן לה מקרא ואי כדפי' בקונטרס שאי אפשר שלא נודע לו למה לן קרא ועוד קשה לר''י דתנן בפרק אמרו לו (כריתית דף טז.) א''ר עקיבא שאלתי את ר' אליעזר העושה מלאכות הרבה בשבתות הרבה מעין מלאכה כו' אמר ליה חייב על כל אחת ואחת ק''ו מנדה כו' ופליגי התם אמוראי בגמרא היכי בעי מיניה וקאמר בסוף שמעתא ולרב חסדא דאמר שגגת שבת וזדון מלאכות הוא דבעא מיניה אי ימים שבינתים הויין ידיעה לחלק או לא נדה מאי ימים שבינתים איכא ומשני שבא עליה וטבלה וראתה וחזר ובא עליה והתם אפילו איחרה כמה שנים ולא טבלה חשיב הכל העלם אחד אלא כשטבלה ימי היתר שבינתים אע''פ דלא ידע כמי שידע דמי ה''נ גבי שבת אע''פ שלא שמע ימי היתר שבינתים הויין ידיעה לחלק דגזרת הכתוב היא שתהא שמירה לכל שבת ותימה דהתם יליף רבי אליעזר שבת מנדה ואדרבה בשבת כתיב קרא ובנדה לא כתיב ונראה לר''י דהא דנפקא לן מקרא בגמרא היינו כרבי אליעזר ברבי שמעון דהתם דאמר לא כך שאלו רבי עקיבא לרבי אליעזר אלא הבא על הנדה והשיב לו רבי אליעזר דחייב על כל אחת ואחת ק''ו משבת:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source